ניתן באמצעות הפרסומת ללמוד רבות על היחסים החברתיים והכלכליים בעולם הקפיטליסטי כיוון שהפרסומת מגדירה אותנו כקונים וצרכנים.

אמנם, היא אינה מתעניינת בצורך האנושי האמיתי שלנו, אלא אם כן היא יכולה להשתמש בו על מנת למכור. היא מעדיפה להדגיש שחסר לנו משהו בחיים. לדוגמא: אנחנו בודדים, מתוסכלים, עצובים ולא נהנים מחיינו, וכד') – ומבטיחה לנו פתרונות שקריים לכל מחסורנו – באמצעות הרעיון: "אם תרכוש את המוצר שלנו – תהיה מאושר וכל הכאב והצער יעלם מחייך" וכד'. אופן ייצוג נשים בפרסומת, מבטא את יחס החברה לתפקידי נשים מקובלים, וכיום גם מצביע על ערכים הקשורים לילדים למשפחה ולחינוך.
המפרסם משתמש בעיקרון שהכל מותר!  הוא אומר שבסך הכל מוטל עליו למכור ויהי מה – ולא יתייחס לשאלה אם הוא מוכן גם לפגוע בתדמית האישה או הילדה, למרות שמודע לכך שהוא מעודד אלימות כלפי נשים (וכיום גם פגיעה בגברים ותדמיתם).  זוכרים את חברת האופנה שביקשה מנערות להתפשט בכדי לקבל הנחה על איזה בגד?

נשים בשנות ה70, 90 והלאה במאה ה20, היו מוצגות בפרסומת "בהתאם לתפקידן החברתי": בתוך הבית, במטבח, עם הכביסה, בחדר אמבטיה או בחדר השינה.

על פי תפיסת העולם באותה עת (בעיקר בארה"ב, אך גם אצלנו בארץ… אם כי באיחור מה) – אישה הוצגה כדמות חסרת אישיות, (למעט מיניותה – המיועדת ליהנות לגברים) והיא נשלטת ע"י גברים.
טקסט לדוגמא מתוך הקוד הסודי של פרסומאים:
"מזכירה נותנת הכל" – פרסום למשיבון אלקטרוני
"יש לה כל מה שצריך" – פרסומת לתחתונים
"אני אוהבת שנוגעים בי" – פרסומת לבגד ים   וכד'.
הקוד הסודי לצלם:
דגש על השפתיים (שיהיו עבות ומפתות)
האישה תשב (או תשכב) בתנוחה מינית מרומזת
תנוחת הידיים תצביע לכיוון המפשעה
אין צורך בקשר בין הצילום למוצר הנמכר ועוד כיוצא בזה.
השפעת הפרסומת המקיפה את חיינו על כל צעד ושעל, היא דרמטית! מפני שזהו טבענו אדם מציית לחוקי טבע ואינו יכול להימלט מהם. ואחד הבולטים שבהם – הוא "חוק השפעת הסביבה".
התפתחות האדם, נמצאת בשלב בו האגו שלנו מגיע לקצוות ועיוותים שלא ידענו בעבר.ילדות מעריצות את הממדים המעוותים של בובת ה"ברבי", רואות הכרח בהפחתת משקלן והופכות דוגמניות אנורקטיות מפורסמות – למושא הערצתן. הפרסומת מכתיבה לחברה שלהיות צעירה – עדיף! והקיצוניות של הקביעה הזו מביאה נשים להתלבש באופן מגוחך המרמז על כך… שימו לב לנברטילובה