הציבור הישראלי מתחיל להתרגל לתפיסת הסגר וההשבתה המלאה של הכלכלה. אם סגר שני היה נראה כסוף העולם, לאחריו הכתיר אותו ראש הממשלה כהצלחה מה שפותח את הדלת לסגר שלישי, רביעי וחמישי. נראה כי יותר ויותר חלקים בציבור מתחילים להפנים כי אנו בדרך לסגר שלישי. אז אילו תובנות אנו יכולים לקחת בכל הקשור לשוק התעסוקה לאחר הסגר השני – התובנה הראשונה היא שעדיף שיהיה לך תואר אקדמי, בעלי תואר אקדמי נפגעו פחות מעובדים עם השכלה תיכונית או פחות. ייתכן ובעלי יותר תארים הם חילונים יהודים, במקרה כזה המסקנה תהיה שעדיף להיות חילוני ויהודי, אך עם מסקנה כזו יש פחות מה לעשות בפועל.

מסקנה נוספת היא שהדור הצעיר היינו צעירים מתחת לגיל 34 ובדגש על כאלו מתחת לגיל 24 הוא דור די מסכן. הסיבה לכך נעוצה במספר תופעות: הם איבדו את עבודתם וייתכן שיותר מפעם אחת, שיעור החזרה שלהם לעבודה נמוך יותר מה שמראה על הסתגלות למצב של אי עבודה, הם לא יכולים לנסוע לחו"ל או לעשות דברים אחרים ולבלות כמו שהיה רוצה מה שיוצר אצלו חסך שירצה להשלים בהמשך, בחלק מהמקרים הוא צריך לחזור להורים ומתקשה בהכרויות ובחתונות מה שמעכב מאוד את הקמת המשפחה.

מסקנה שלישית היא המקצועות שנפגעו בקורונה יותר מהיתר: עובדי מכירות ושירותים בדגש על עובדי חנויות, עובדי מערכת החינוך בדגש על הבלתי פורמלי והמשלים כמו סייעות, עובדי הסעדה ואירועים כמו מלצרים, טבחים וכולי. כל עובדי מגזר התיירות וכדומה. כמובן שמדובר לא רק בעובדים עצמם אלא גם בדרגים הניהוליים בתחומים אלו כגון מנהלי חנויות, מנהלי מסעדות, מנכ"לים ועוד.

 הנקודה האחרונה היא אולי נקודה אופטימית – חזרנו יחסית מהר לפעילות לאחר הסגר השני. קשה לומר האם כתוצאה מהלוואות שלקחו בעלי עסקים או שומנים שנשארו בצד שלא קיימים כבר בסגר השני או לחלופין שהמצב לא כל כך נורא בקרב מי שיש לו כסף ולא נמצא בפריפריה ואז ייתכן שהיכולת של המשק להתאושש אחרי סגר שני או שלישי או רביעי הוא די גבוה. אפשר לראות לדוגמה כבר עלייה במודעות דרושים ברשל"צ.